החלטה בתיק בש"פ 9442/05
|
בש"פ בית המשפט העליון בירושלים |
9442-05
8.11.2005 |
|
בפני : מרים נאור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד דוד פורר |
: עמיד חראמן עו"ד דוד יפתח עו"ד ראובן בר-חיים |
| החלטה | |
1. בקשה שניה של המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב הואשם בעבירות של רצח ונסיון לרצח.
2. ב-3.10.2004, כך על פי כתב האישום, ביקש המשיב אקדח מחבר. החבר מסר לו אקדח אישי ובו כדורים. ב-4.10.2004 היה עימות בין אביו של המשיב ומשפחת המתלוננים. המשיב הבחין בעימות ורץ לעבר הניצים, שלף את האקדח וירה. כך נהרג אדם אחד ושניים נפגעו. בדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים לא היה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה אך נטען כי יש ראיות לכאורה גם להגנה עצמית ולקינטור. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
3. הארכת המעצר הראשונה נדונה על ידי השופטת פרוקצ'יה, שנעתרה לבקשה וקבעה:
"מדובר בעבירות החמורות ביותר על ספר החוקים אשר פגעו בשלושה אנשים, המצביעות על מסוכנות מובנית במשיב ומעצימות את החובה להגן הן על הציבור הרחב, והן על בני המשפחה היריבה מפני כל אפשרות להישנות מעשי אלימות בנסיבות המיוחדות של מקרה זה שבהן הסכנה לליבוי נוסף של יצרי היריבות בין המשפחות המסוכסכות טרם חלפה וקים חשש לפגיעה נוספת בחיים ובגוף. המשפחות היריבות עדיין ניצות זו לזו, והיריבות ביניהן בעיצומה, ועלולה להוליד עוד אבדות בנפש בעת ליבוי שנאה ומחלוקת. חלופת מעצר, ותהא במקום מרוחק ככל שיהא, אינה מבטיחה מניעת מעשי אלימות נוספים. סיכונים מסוג זה מערכת חוק אינה יכולה ואינה צריכה לקחת על עצמה, ומטבע הדברים, בשיקלול האינטרסים הנוגדים, בנסיבות מקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי על פני עניינו של המשיב גם בהינתן מעבר הזמן שחלף בעוד משפטו מתנהל. אשר לענין אחרון זה יצויין, כי בהליך זה פועלת הערכאה הדיונית בניהול המשפט ביעילות רבה, ובמשך הזמן שחלף מאז החל המשפט התקיימו מספר ניכר של ישיבות ונשמעו מספר רב של עדים. התנהלות המשפט הינה ראויה מכל בחינה, אלא שבשל מורכבותו של ההליך נדרש זמן נוסף עד להשלמתו."
4. בינתיים פרשת התביעה הסתיימה. קבועות עתה שתי ישיבות למחר, 9.11.2005 ול-21.11.205. התביעה טוענת כי בכך תסתיים שמיעת הראיות. הסניגורים לעומתה טוענים כי מדובר בישיבות הקבועות לשעות הצהריים, ואין לדעתם, סיכוי שפרשת ההגנה תסתיים במועדים אלה. הסניגורים מצביעים על כך כי מדובר באדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ששרת שירות צבאי שלא היה חייב בו.
5. נוכח התמשכות המשפט וטענה כי בינתיים הושגה הודנא בין המשפחות, הוריתי לבקשת הסניגורים בישיבה מיום 19.10.2005, ומבלי להתחייב לדבר, על קבלת תסקיר מעצר וקבעתי המשך דיון לפני. שירות המבחן קיים פגישות עם שתי המשפחות - משפחת המשיב ומשפחת הקורבן. שירות המבחן ציין בתסקירו כי שחרורו של המשיב ממעצר עלול הפר את הרגיעה השברירית שהושגה באמצעות ה"הודנא" שנעשתה בין המשפחות, ולהצית מחדש את הסכסוך על סיכוניו הרבים. השירות המליץ על המשך המעצר.
6. הסנגורים טוענים כי שיקול זה של שירות המבחן אינו לגיטימי, אין המדובר, כך טענתם, במסוכנות הנובעת מהמשיב אלא ממשפחות המתלוננים שאינן יכולות לשאת את המחשבה שהמשיב ישוחרר ממעצר. המשיב עצמו, כך הטענה, אינו מסוכן, ובפרט שהבקשה היא להרחיקו למקומות מרוחקים מהכפר. הדברים אינם מדוייקים. המשיב המצוי במצוקה, לא הצליח לשתף את שירות המבחן בתחושותיו, ועל כן חזקת המסוכנות העולה מעצם המעשים, לא הופרכה גם בשלב זה, וגם בחלוף הזמן.
7. בהארכת המעצר הקודמת ציינה השופטת פרוקצ'יה:
"בענייננו, יש לתת משקל לעובדה כי חלפו תשעה חודשים מאז מצוי המשיב במעצר, ומשפטו טרם נסתיים, ונתון זה עומד לזכותו בשיקלול הערכים הרלבנטיים לענין. כנגד שיקול זה עומד, בכל כובד משקלו, אינטרס ההגנה על בטחון הציבור שערכו רב במיוחד כאשר מדובר בעבירות רצח ונסיון רצח שכוונו כנגד שלושה אנשים, בהם מואשם המשיב בענייננו. מדובר בעבירות החמורות ביותר על ספר החוקים אשר פגעו בשלושה אנשים, המצביעות על מסוכנות מובנית במשיב ומעצימות את החובה להגן הן על הציבור הרחב, והן על בני המשפחה היריבה מפני כל אפשרות להישנות מעשי אלימות בנסיבות המיוחדות של מקרה זה שבהן הסכנה לליבוי נוסף של יצרי היריבות בין המשפחות המסוכסכות טרם חלפה וקים חשש לפגיעה נוספת בחיים ובגוף. המשפחות היריבות עדיין ניצות זו לזו, והיריבות ביניהן בעיצומה, ועלולה להוליד עוד אבדות בנפש בעת ליבוי שנאה ומחלוקת. חלופת מעצר, ותהא במקום מרוחק ככל שיהא, אינה מבטיחה מניעת מעשי אלימות נוספים. סיכונים מסוג זה מערכת חוק אינה יכולה ואינה צריכה לקחת על עצמה, ומטבע הדברים, בשיקלול האינטרסים הנוגדים, בנסיבות מקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי על פני עניינו של המשיב גם בהינתן מעבר הזמן שחלף בעוד משפטו מתנהל."
לאחר עיון בתסקיר המעצר, ואף שבינתיים חלף עוד זמן, חוששתני שכוחם של הדברים שרשמה חברתי יפים גם היום. כך הוא למרות שבינתיים נעשתה "הודנא", אם כי לא היה הסכמה של משפחת הקורבנות לסולחה.
8. סוף דבר: אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר נוספת של 90 יום מיום 22.10.2005 או עד מתן פסק דין בעניינו של המשיב, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ו' חשון, תשס"ו (8.11.2005).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|